פסק-דין בתיק ת"א 5871-08

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
5871-08
11.2.2012
בפני :
תמר נאות פרי

- נגד -
:
י.נ
:
1. אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ
2. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

לפניי תביעה שעניינה פגיעה עקב תאונת דרכים שאירעה ביום 9/5/02 (להלן: " התאונה").

רקע כללי מוסכם -

  1. התובע, מר י.נ (להלן: " התובע"), יליד 1967, שימש כנהג באגד, הנתבעת מס' 1, במועדים הרלבנטיים לתאונה (להלן: " אגד"). חברת הביטוח הפניקס, הנתבעת מס' 2, ביטחה במועדים הרלבנטיים את הרכבים של אגד ובהמשך פסק דין זה אגד והפניקס יכונו להלן ביחד - " הנתבעות".
  2. אין מחלוקת לגבי קרות תאונה ובאשר לחבותן של הנתבעות בפיצוי, אך הצדדים חלוקים באשר לשאלת היקף הנזק.

התשתית הראייתית לגבי הנכות הרפואית -

  1. הואיל והתאונה התרחשה במהלך העבודה, הוגשה מטעם התובע תביעה לקביעת דרגת נכות למוסד לביטוח לאומי (להלן: " המל"ל").
  2. בתחום האורטופדי, התובע טען כי נותרה לו מגבלה בצוואר ובכתף. הוועדה הרפואית של המל"ל קבעה כי לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10% עקב מגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי. הואיל ועסקינן בתאונת דרכים - המדובר בקביעה מחייבת על פי דין.
  3. התובע טען כי נותרה לו נכות צמיתה אף בתחום א.א.ג. - בשל ירידה בשמיעה ופגיעה במנגנון הוסטיבולרי, אך המל"ל דחה את עמדתו. התובע עתר להבאת ראיות לסתור ובקשתו התקבלה רק לעניין הנושא הוסטיבולרי (וראו את ההחלטה המפורטת מיום 19/3/2009). מטעם בהמ"ש מונה מומחה בתחום זה, דר' בלום (להלן: " דר' בלום"), אשר קבע כי אין קשר בין הממצאים בתחום הוסטיבולרי לבין התאונה.

הראיות הנוספות - 

  1. העידו לפניי דר' בנימין לבר (הרופא התעסוקתי של אגד, להלן: " דר' לבר"); דר' בלום (לגבי חוות דעתו ת/2); גב' אורנה כהן (חשבת השכר באגד, להלן: " כהן", לגבי תלושי המשכורת של התובע - נ/2); מר עזרא בטיש (סדרן העבודה באגד, להלן: " בטיש"); והתובע (לגבי תצהירו ת/7). כמו כן, הוגשו כראיה מסמכים רבים נוספים, לרבות כ-300 עמודים מהתיעוד הרפואי והתעסוקתי של התובע.

דיון והכרעה -

  1. לאחר ששקלתי את התשתית העובדתית ואת טענות הצדדים בסיכומיהם, מסקנתי היא כי על הנתבעות לפצות את התובע בהתאם לראשי הנזק אשר יפורטו להלן. אתחיל בהתיחסות למצבו הרפואי והתפקודי של התובע ולאחר מכן, כנגזר מכך, יחושב הנזק.

הנכות הנטענת בתחום הוסטיבולרי -

  1. כפי שאוזכר מעלה, התובע הגיש תביעה לקביעת דרגה נכות למל"ל עקב התאונה. הועדה הרפואית הראשונה של המל"ל קבעה כי אין נכות צמיתה בתחום א.א.ג. - לא בגין ירידה בשמיעה ולא בגין פגיעה וסטיבולרית. התובע הגיש ערר ואחריו ערעור לבה"ד לעבודה, ובעקבות הערעור חזר הדיון לוע"ר כאשר ההנחייה היתה לברר נושא זה מחדש. כאשר הנושא התברר שוב בפני הוע"ר, התקיים דיון ממצה בנושא הטענות בדבר הירידה בשמיעה (ונותרה על כנה הקביעה לפיה אין נכות בהיבט זה) אך היה לי ספק לגבי השאלה אם הדיון היה ממצה אף לגבי הנושא הוסטיבולרי, ולכן נעתרתי לבקשה להביא ראיות לסתור ומונה המומחה מטעם בהמ"ש, דר' בלום.
  2. דר' בלום, ואף זאת צויין מעלה, מצא שלתובע קיימת מגבלה בתחום זה אך קבע שהמגבלה איננה תוצאה של התאונה בה עסקינן, בעיקר (אך לא רק) בשל העדר תלונות בסמוך לאחר קרות התאונה, בשל בדיקות רלבנטיות תקינות בשנים שלאחר התאונה ובשל עבר רפואי שיכול להסביר את הבעיה באותה מידה שיכולה להסביר אותה התאונה.
  3. התובע חולק על קביעה זו, טוען כי הנכות כן קשורה לתאונה ומפנה לכך שלאחר התאונה היו תלונות לגבי סחרחורות ואף הפניה לבדיקת ENG אשר לשיטתו תוצאתה מלמדת על פגיעה במנגנון הוסטיבולרי בסמוך לאחר התאונה.
  4. לאחר שבחנתי את מכלול הנתונים, אני מוצאת שיש לאמץ את קביעותיו של המומחה מטעם בהמ"ש ולא שוכנעתי כי הוא שגה במסקנותיו.
  5. חוות הדעת של דר' בלום מקיפה, מפורטת ומנומקת במיוחד, הוא מנתח לעומק כל מסמך רפואי, שוקל את משמעותו לכאן ולכאן ובונה, נדבך על נדבך, את מסקנותיו. המומחה מסכים כי עקרונית, פגיעת ראש עלולה לגרום לפגיעה וסטיבולרית (אך מסביר כי הבעיה שיש לתובע מוכרת באותה מידה כבעיה אשר מקורה המדויק אינו ידוע); המומחה אינו מתעלם מהמסמכים שמלמדים על פגיעה, סוקר אותם ומסביר מדוע מסקנתו תקפה גם לאורם - וכך עשה גם בחקירתו הנגדית הארוכה; המומחה מתייחס למועדים בהם הופיעו לראשונה התלונות לגבי הסחרחורת אחרי התאונה (לרבות המסמכים שהוצגו לו במהלך הדיון ( ת/3 - ת/5) מהם עולה שהתלונות הראשונות היו מוקדם יותר מאשר המומחה סבר מלכתחילה) והוא אינו מוצא שיש לשנות ממסקנותיו אף לאחר העיון בהם בשל המשקל העודף שהוא מיחס לבדיקות ה"אוביקטיביות" על פני המסמכים שמשקפים תלונות "סוביקטיביות" (עמ' 13 שורות 14-30) ובשל שגם התלונה הראשונה היתה מאוחרת יחסית, לאחר שלושה חודשים בהם לא היתה כל תלונה (עמ' 15 שורות 22-36); המומחה מנתח לעומק את תוצאות הבדיקות שבוצעו (אשר היו תקינות מהבחינה הוסטיבולרית עד הבדיקה משנת 2005 - עמ' 11 שורות 2-31 ומוסיף כי הוא פיענח לבד את הממצאים על מנת שלא להסתמך על "פענוחים של אחרים" (עמ' 10 שורות 26-32)); המומחה מפרט מה היו הפגיעות הקודמות לפני התאונה (ארבע במספר בהן תועדה חבלת ראש ותלונות לגבי סחרחורות שהופיעו לאחר שתיים מהן, וראו כי התובע מאשר שהיו לו סחרחורות לפני התאונה - עמ' 22 שורה 16); והמומחה אף מנתח שתי בדיקות נוספות אשר הוא ביקש שיבוצעו לצורך הכנת חוות הדעת ומסביר כיצד הן תומכות בעמדתו.
  6. לסיכום, מצאתי את חוות הדעת ואת תשובותיו בחקירתו הנגדית כמשכנעות ואיני סבורה כי יש סיבה שלא לקבל את מסקנותיו.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>